בנק
אני לא זוכרת מי היה שר החינוך בתקופתי, אבל הוא בטח לא היה בנט, כי אני למשל עשיתי 3 יחידות במתמטיקה. וגם זה.. בקושי.
מה זה בקושי? בשתי המתכונות הראשונות נכשלתי כישלון חרוץ,
עד כדי כך הוא היה חרוץ שהמורה האדיבה, שאפילו את שמה הדחקתי, הגישה אותי למתכונת חריגה, שלישית במספר.
אבל בבקשה, היא הפצירה בי, הפעם תבואי מוכנה..
באתי כל כל מוכנה, עד כדי כך מוכנה שמיד עם כניסתי לבחינה, הבנתי ששכחתי אלמנט קריטי להצלחה במבחן - מחשבון.
חוסר הזמן אילץ אותי להתמודד עם השאלות ואשכרה לחשוב. וכך קרה שעברתי את המתכונת ואחריה גם את הבגרות על חודה של נקודה ועם שתי תובנות חשובות:
הראשונה היא שטריגונוס וקוסינוס וכמובן פאי נשמעים כמו האוכל של סבתא שלי.
והשנייה היא שבבית הספר לא מלמדים את ה- דברים ה- חשובים.
כמו למשל - גבייה, ניהול תזרים ותקציב, או משא ומתן עם הבנק שלך.
אז הנה החלק הבנקאי, שכל בעל עסק בלי קשר לגודל הארגון ומהותו צריך לדעת.
זה הבסיס של הבסיס, אבל מניסיוני, זה החלק שרבים מאיתנו משום מה מוותרים עליו.
נתחיל דווקא מהסוף- חשבון בנק נפרד לעסק הוא קריטי בעייני. ,
למה? טוב ששאלתם.
חשבון בנק נפרד מאפשר מעקב נוח וקל יותר על ההוצאות וההכנסות, יצירת תזרים (כבר מסבירה) שקוף ואמיתי, העברת משכורת בצורה רציפה, והכי חשוב - התייחסות לעסק שלכם בצורה רצינית יותר ולא כתחביב.
אז מה עושים?
בודקים אלו תנאים מצפים לכם בכל אחד מהבנקים, מנהלים משא ומתן על התנאים ויוצאים לדרך.
עסקים קטנים ממש לא חייבים לנהל חשבון ״עסקי״ כהלכתו, יש בבנקים הקטנים מין שלב ביניים כזה, בעלויות תפעול נמוכות יחסית ששווה לבדוק.
עכשיו, כשיש חשבון בנק, כרטיס אשראי ופנקס צ׳קים של העסק, עשו את הצעד המתבקש הבא:
ניהול תקציב
נייצר מראש מסגרת תקציב מסודרת, ניקח בחשבון את חומרי הגלם, התקורות, ההשקעות שכבר עשינו, ההשקעות שאנחנו עתידים לעשות, המשכורת שנרצה למשוך, עלויות העובדים, השיווק, בלתמי״ם ועוד.. ונכנס את הכל למסגרת תקציב מסודרת בחלוקה שנתית וחודשית.
אני ממליצה לחזור מידי חודש בחודשו לטבלה ולהשוות את הרצוי מול המצוי, לצמצם פערים או לשנות את היעדים שהצבתם אבל בכל מקרה להיות עם היד על הדופק.
על סמך ניהול התקציב נבנה טבלה נוספת - תזרים.
התזרים חייב להיות תואם לחשבון הבנק שלנו, כל פעולה שנעשתה בחשבון צריכה להיות מתועדת בתזרים (אקסל הכי פשוט אמור לעשות את העבודה), אבל להבדיל מחשבון הבנק שלנו, מטרת התזרים היא לצפות אירועים עתידיים, כלומר, היא מכילה את כל ההוצאות הצפויות הנגזרות מהתקציב ומשינויים צפויים שעשיתם בו, לצד הכנסות צפויות מלקוחות.
עשו לעצמכם הרגל, בחרו יום בשבוע שבו אתם עוקבים ומעדכנים את התזרים.
כיצד תדעו שהעסק במצב טוב יחסית ?
יש לכם שלושה חודשים שקטים לפחות מבחינה תזרימית גם אם אין הכנסות חדשות ויש רק הוצאות (כן, אני יודעת, קורונה וזה.. אבל תכלס זאת נוסחה קצת יותר ותיקה מהקורונה..)
יש המון כלים, טובים יותר ופחות לניהול תקציב ותזרים, איך תדעו מה הכי טוב עבורכם?
אם אתם יודעים שקוסינוס זה לא אוכל, לכו על המורכבים יותר עם נוסחאות מפונפנות, ותתי סעיפים, אם גם אתם כמוני, מתים לטעום טריגונוס חם, עזבו אתכם, לכו על הדגם הקלאסי (פשוט תגידו לי ואשלח לכם בשמחה).
ואם הסתבכתם?
תדעו שעם או בלי הבגרות במתמטיקה, השגתי אחלה ציונים בתואר השני בייעוץ ארגוני, והשקעתי לא מעט בלימודי תעודה, ככה שאפשר לסמוך עליי שבפגישה אחת, מקסימום שתיים, אעזור לכם לסדר את הטבלה, כדי שתוכלו לעשות זאת בעצמכם..
בהצלחה (: