אומרים שהיה כאן שמח לפני שנולדתי...
וגם אומרים ששנות פעילותו של בן גוריון היו השנים התוססות והגורליות ביותר ככל הנראה למדינת ישראל, ובכל זאת, הוא נהג על פי שלל המקורות להקדיש גם זמן רב לפעילות גופנית - לערוך הליכות, להתעמל, לעמוד על הראש ואפילו לעשות יוגה.
ובעיקר הקפיד שלא להחמיץ את שתי ההליכות היומיות שהקציב לעצמו, בכל מקום ובכל מזג אוויר.
ותיקי שדה-בוקר מספרים כי נהג לצאת מתחומי המשק ולצעוד בצידי הכביש, כדי לשוחח, תוך כדי הליכה, עם נוסעי המכוניות המעטות שחלפו על פניו, והאטו את נסיעתן, כדי לשוחח עמו.
בן גוריון, כמי שהאמין וטבע את האמירה: "מנהיג אמיתי רואה דברים מזוית אחרת", נהג גם לערוך ישיבת עבודה עם עמיתיו, בעת שהיה עורך הליכות, ודרש מהם להדביק את הקצב.
והסיפור על עמידת הראש?
בכל בוקר נהג בן גוריון לעשות התעמלות בוקר, שנמשכה כמה דקות, ובסיומה היה עומד על ראשו. הוא טען שזאת בדיוק הדרך להגביר את זרימת החמצן לגוף ובעיקר למוח.
אני אמנם לא בן גוריון, ולא מתיימרת להבין דבר או חצי דבר בחמצן או במוח, אבל אני בהחלט מאמינה שליציאה מהשגרה יש ערך מוסף גבוה.
ניהול שיחות עבודה תוך כדי פעילות,
מאפשרות למנהלים (וגם לעובדים) להעצים, לרענן ולשבח את היצירתיות המחשבתית והמעשית בעבודתם, ולטפח את ההכרות האישית והבלתי אמצעית בין מנהלים לעובדים.
ההקפדה על פעילות גופנית יומיומית מחזקת את המשמעת העצמית, וזה עוד לפני שהזכרנו את התרומה העצומה לבריאות, למראה, לביטחון העצמי וכו'...
אבל לא פחות חשוב מזה, היא מאפשרת לנו לראות דברים בזוית אחרת ממה שהתרגלנו, לייצר דפוסי עבודה וחשיבה שונים מהרגיל, ולהכניס לארגון שלנו יצירתיות בדלת האחורית.
בסדר, לא חייבים ממש "לעמוד על הראש" אבל בהחלט אפשר להכניס ספורט למשרד, בדרך מסודרת של שיעור יומי / שבועי / חודשי או בעידוד העובדים להשתמש במדרגות או סתם להציב מתקני כושר ומשחקים.
חברות הסטראטפ הטובות בישראל כבר הבינו, שעובדים שמשחקים יחד הם יצירתיים יותר ומשתפים פעולה יותר, גם בסדנאות וימי גיבוש מתוכננים וגם בצורה אקראית במשרד..
אז גם אם שכחנו איך עומדים על הראש... אף פעם לא מאוחר להיזכר.
בתמונה: ראש הממשלה דוד בן גוריון עומד על הראש בחוף הים - התמונה נלקחה מאתר של ד"ר דווייט לונגנקר - DWIGHT LONGENECKER