קודם כל אני מתחייבת שלא תהיה כאן אפילו לא מילה על פוליטיקה, חוץ מהמילה פוליטיקה, שחזרה פה פעמיים. זהו. מעכשיו אין.
מה כן יהיה? תובנה קטנה על שותפות, אג'נדה בשנקל על הקשר שבין ניהול בית לניהול עסק. וטיפ.
מקצרת עבור מי שאין לו כח לקרוא עד הסוף – אם אין לך כח לקרוא עד הסוף אולי הגיע הזמן למצוא את הכח הזה...
בעייני – ניהול בית שקול לניהול עסק לכל דבר ועניין.
זה נכון לגבי בית של זוג צעיר ובית של זוג עם שמונה ילדים באותה המידה.
כמו בעסקים כך גם בבתים, יש דינמיות מסוימת, הרגלים ונורמות, שלפעמים נדמה לנו שהם החיים עצמם, השורשים שלנו, או במילים אחרות – ככה זה.
אני לא יועצת משפחתית, גם לא נראה שאי פעם אהיה, אבל אני כן מרשה לעצמי להסתכן בעצה ידידותית, שעצמאיים יכולים להרוויח ממנה בגדול, ושכירים יכולים להרוויח ממנה בקטן, והנה היא על רגל אחת: התייחסו אל הבית שלכם כעסק, הרשימה המשותפת – לניהול העסק. הפכו את המשפחה לארגון שכולם רוצים להיות חלק ממנו, ריווחי, עם מטרות מגובשות, משאבי אנוש מעולים, ושותפות אמיתית של החלקים המרכיבים אותה.
שותפות היא מושג חמקמק.
הרבה אנשים שואלים אותי – תגידי, בעלך עוזר לך?
אני תמיד אומרת לא. ומוסיפה אחר כך בשיא הרצינות – הוא שותף שלי, לא "עוזר לי". וכשותף, הוא לא רק שווה חובות, הוא גם שווה זכויות.
היינו – אם הוא בוחר להלביש את הילדים בשני צבעים מנוגדים (הוא לא באמת עושה את זה..) אז הוא החליט, וזהו,
זה לא שאין ביקורת בכלל. אבל אין ביקורת על כל מה שלא מערער את יציבות ה"עסק המשותף".
יש לנו "רשימה משותפת" כמעט לכל דבר.
רשימה של מה יש במקפיא, של מה צריך לקנות, של משימות שמחכות שיעשו אותן.. ועוד היד נטויה.
זה סוג של "ניהול מלאי" אם תרצו (וזה חוסך מלאא כסף. תסמכו עליי). אבל היום בעידן האפליקציות זה גם מאד פשוט וקל לשתף ברגע האמת את כל מה שצריך לקרות ב"עסק שלנו" ולאפשר מעקב משותף ולקיחת אחריות הדדית.
אתמול ישבתי עם זוג מקסים- היא בעלת עסק, הוא עוזר לה איפה שיכול, היא חושבת שהוא יכול יותר, הוא לא יודע מה זה אומר יותר.
בעסק, כמו בבית, הכל מתערבב להם, שעות העבודה, חשבון הבנק, הציפיות, האכזבות..
מתי לאחרונה כנסתם ישיבת הנהלה? שאלתי. הם צחקו.
אני רצינית. הדגשתי.
בהרבה מאד בתים מוותרים על ישיבת הנהלה מסודרת
(אל תגלו לאף אחד, אבל גם בהרבה ארגונים יש נטייה כזאת), בכל זאת, זה פחות כיף, זה מכריח אותנו להתמודד אחד עם השניה, עם המציאות ועם הניתוק מהטלפון לשעה.
כשותפים אנחנו מנהלים ישיבות הנהלה
לפעמים עם השותפים הזוטרים שלנו ולפעמים רק הנהלה בכירה, אבל תמיד מדובר במפגש שעולים בו רעיונות, רצונות, ציפיות, הבהרות ומעל לכל מטרות – איפה אנחנו רוצים להיות בעוד איקס זמן ומה צריך שנעשה כדי להגיע לשם.
אין פה "תורה מסיני", רק האמת הפשוטה שלי, יש עוד הרבה דרכים לעשות את זה, יותר ממוזמנים לשתף אותי בתובנות ובטיפים שלכם לניהול יעיל יותר.
בפרוס עלינו השנה החדשה, מאחלת לכם להפסיק להתנהל ולהתחיל לנהל כל תחום שתבחרו.
שנה טובה ומתוקה