עושים עסק מא' עד ת' - האות ה'

ה' נמצא בפרטים הקטנים



יש לי מורה נהדרת לעסקים (ולא רק), היא בת תשע וחצי, ויש לה זווית ראייה שיש לממש מעט אנשים.

מצד אחד היא לא רואה כלום. העולם חולף לה כאילו מחלון של רכבת דוהרת באירופה, מצד שני היא לא מפספסת שום דבר, שום פרט, אפילו הקטן ביותר לא נעלם מעיניה.


התכוונתי לכתוב באות ה' על השקעות,

רציתי להזכיר לכם את מחר, ואת היום שאחריו, ואת זה שבוא יבוא,

רציתי להזכיר לכם לפתח מוצרים, שיוכלו להחליף אתכם בהעדרכם, מפאת מחלה, פנסיה או סתם נסיעה לתאילנד.

רציתי להזכיר לכם להשקיע בפנסיה, ובקרן השתלמות, שיש לה גם הטבה במס וגם ערך אמיתי בחסכון ליום גשום.


רציתי לדבר על ההשקעה בעצמכם, על כמה היא חשובה, שלא נאמר קריטית,

בין אם מדובר ביזם בודד ובין אם במנכ"לית, ההשקעה במשאב האנושי שאתם היא חלק גדול מההצלחה, כן, לפעמים כשאת עושה טיים אאוט והולכת לים את משקיעה בעסק שלך הרבה יותר מעוד יום שאת מזיזה בו דפים במשרד!

רציתי לשלוח אתכם לראות את הסרט "המייסד". סרט חובה לכל יזם ויזמת וגם לכל מי שאוהב המבורגרים, היסטוריה ותככים,

ולמה המייסד דווקא?

כי שם אומרים בקול את מה שצריך היה ללמד בכל בית של עצמאים בישראל, לפני הקורונה ובטח שבטח אחריה - לא לשים את כל ההמבורגרים בסל אחד!


אז רציתי.


אבל אז באה המורה שלי, התיישבה מולי עם ארגז גדול של לגו ובנתה חדר כושר מלגו לאנשי לגו קטנים, על כל הפרטים שלו.


תראי, היא אמרה בגאווה, יש פה נייר טואלט מלגו בשירותים, ומנורה, ומקום לסבון ושמפו וגם לבקבוקי המים של אנשי הלגו הקטנים שבאים להתאמן.


ישבתי מולה בהשתאות, ונזכרתי במאמר ישן שקראתי בעיתון של שבת, כשהייתי בת שבע בערך, או אם תרצו הצעד הראשון שלי בעולם הארגוני, הוא חרוט לי היום בדיוק כמו אז ואני מביאה את התמצית שלו בפניכם.

מתי אתה יודע שעסק עומד להיסגר? שאל כותב המאמר אי שם בשנות התשעים העליזות.

כשחסרה לו נורת ניאון בשלט (אמרתי, שנות התשעים, נורות ניאון בירוק, אדום, צהוב וכחול מעל כמעט כל חנות שניה היו שיא האופנה, אל תשפטו).


כשאתה נוסע בכביש ורואה את הנורה כבויה, אתה מבין, שגם האיש שתחתיה קצת כבוי, הוא הרי רואה בדיוק כמוך את השלט שלו, הוא רואה אותו כשהוא יוצא, וכשהוא סוגר והוא נוסע, כבוי כמו השלט, חזרה הביתה, ואז לאט לאט הדלת קצת חורקת והוא מושך בכתפיים, ויש סימן על הקיר, והמחסן מתמלא בארגזים שאף אחד לא מסדר, ויום אחד נמאס לו, והוא לא יכול יותר, והוא סוגר.


כמעט שלושים שנה עברו מאז שקראתי את המאמר ההוא, האיש שכתב אותו נהיה חבר כנסת, ואני מזה שנים נוסעת בכבישים ומחפשת נורות כבויות, היום אני יודעת למצוא סימנים אחרים, אני יודעת שאלוהים נמצא כנראה בפרטים הקטנים, אבל גם ההצלחה נמצאת שם, באותם הפרטים בדיוק.


עשו סיבוב (פיזי או וירטואלי) בעסק שלכם, בקרו בנכסים הדיגטליים, בכרטיסי הביקור, הכנסו לחנות כאילו מעולם לא ראיתם אותה קודם, חפשו את תלתלי האבק, את הסימנים על הקיר, בחנו מרחוק את השילוט שלכם, הכנסו לתאי השירותים של העסק, למפיץ הריח, לאנרגיות שעוטפות את משרד הביתי שלכם, חפשו בכל מקום את נורות הניאון הכבויות.

אני יודעת, זה לא זמן לבזבוזים, אבל זה כן בהחלט, זמן להשקעות, השקיעו בפרטים הקטנים, לא בשביל הלקוחות שלכם, בשבילכם..


  • Facebook - White Circle
  • LinkedIn - White Circle
  • Instagram - White Circle

טל לוי דיאמנשטיין

פשוט לעבוד אחרת

יועצת ארגונית - מלווה עסקית

מחוז המרכז

ישראל