כשלאה גולדברג עשתה "חלטורות"... והשנקל שלי על העולם החדש

כמעט בכל יום אני פוגשת שני טיפוסים.

• הראשון שומר בקנאות על חלק האלוהים הקטנה שלו –

היועץ העסקי שלו אמר לו לפני ארבע שנים להתמקד, מאז הוא ממשיך ומתמקד, מחדד ומחדד ומחדד את המוצר שלו לקהל יעד ספציפי להחריד ושם את כל הביצים הייחודיות שלו בסל קטנטן אחד. עד כדי כך הוא ממוקד, שכמעט ואין לו למי לשווק...

• השני טוען בתוקף "כולם" קהל היעד שלי.

וגם כשאני ממשיכה לשאול הוא ממשיך לענות. כולם. ולא רק שכולם קהל היעד, יש לו גם מה להציע לכולםםם, והוא קופץ על כל הזדמנות. הביצים שלו פזורות בכל כך הרבה סלים, שלפעמים הוא פשוט שוכח איפה להתחיל לחפש אותן,

אני משווק הוא חוזר ואומר, מונה את כל ערוצי השיווק, מסביר את כל האסטרטגיות, ובכל זאת הוא כאן, משהו לא עובד.

הנה השנקל שלי.

האמת היא כנראה איפשהו באמצע בין שניהם. או שתיהן אם תרצנה.

האמת היא שגם סבתא שלי ידעה שלשים את כל הביצים בסל אחד זאת טעות,

אבל היום, בגלל / בזכות הפייסבוק והמדיה הדיגטלית זו אפילו טעות גדולה יותר.

למה?

כי "קהל היעד" שלנו נזיל הרבה יותר מבעבר, לויאלי הרבה פחות, והעולם משתנה בקצב הרבה יותר מהיר מזה שאנחנו מסוגלים לנבא.

אז מה כן?

נחליט על סל מוצרים ברור, בעלי רווחיות משתנה, ונקבע נאת התמהיל הנכון שיביא אותנו ליעד הכספי שקבענו במסגרת תוכנית העבודה השנתית.

סל מוצרים יכול בהחלט להיות מוצרים משיקים / משלימים – או מוצרים שונים בתכלית.

הסוד הוא להבין מה הערך המוסף שלנו כנותני שירותים ולחבר אותם יחד, כך שיהיה ברור קודם כל לנו, אחר-כך ללקוח.

דוגמא נפלאה בעיני היא הסופר לעומת המכולת.

פעם הייתה מכולת, והיה ברור לנו מה יש שם, אחר כך הגיע הסופר, שמוכר את כל מוצרי המכולת וגם... הכל.. אז הוטמע השם סופר וברבות השנים ברור לנו מה זה בדיוק.

נברור את קהלי היעד של כל מוצר / שירות שאנחנו מציעים ונשווק אותו בפלטפורמה המתאימה לו.

עצמאיים יחידנים?

נברור בינינו לבין עצמנו מה המוצר שיאפשר לנו הכנסה פסיבית, כדי שנוכל למשל לצאת לחופש מידי פעם (שלא נדבר על חופשות מחלה או פנסיה) מבלי לפגוע משמעותית בהכנסות,

אם עוד אין לנו כזה – זאת המשימה שלנו השנה, לפתח אחד (או להשקיע את הכסף באפיקים אחרים, אבל זה לפעם אחרת).

אה ... ואיך קשורה לאה גולדברג?

כבר בשנות ה-30 החליטה גולדברג (ולא רק היא, גם אלתרמן ושלונסקי ואחרים) לשים ביצה קטנה בסל המסחרי יותר של האמנות, והשתתפה במה שרבים מכנים היום "כתיבה שיווקית".

לצד יצירות גדולות, גולדברג חתומה על לא מעט פרסומות,

ספרונים ושירים שיווקיים נטו, שנכתבו בהזמנת הלקוח (ברוב המקרים ללא קרדיט למשוררת):

"ובינתיים היינו מוציאים לאור גיליונות בודדים של 'טורים', וגם גיליון כזה לא זו בלבד שלא היה מכניס שכר סופרים כלשהו, אלא, אדרבא, לשם כיסוי ההוצאות היינו כולנו כותבים שירי רקלאמה [פרסומת] לחברות מסחר ומודעות".

אם אין לכם עדיין תוכנית שנתית, כדאי שתכינו אחת כזאת.