כמה כסף אתם הולכים לעשות השנה?

שיפה ושונה תהיה השנה אשר מתחילהלה....

בואו נעשה שניה תרגיל, מה אתם מאחלים לעצמכם השנה?

שניה, לפני שאתם ממשיכים לקרוא עד הסוף, שאלו את עצמכם בבקשה את השאלות הבאות:

• מה אתם באמת מאחלים לעצמכם השנה?

• מה יעשה את השנה הקרובה "שנה טובה"?

• מה יעשה אתכם מאושרים?

• בריאות? סיפוק? זוגיות? כסף?

• אחלה. כמה כסף?

אל תענו כמה שיותר, תנו לזה רגע -

• כמה כסף?

• כמה הייתם רוצים להכניס מידי חודש?

• למה דווקא המספר הזה?

• מה הסכום הזה יעזור לכם להגשים?

עכשיו עצמו רגע עיניים ותנו לזה תשובה מהלב.

אגב, את אותה השאלה אפשר לדייק בכל פרמטר אחר שאתם מאחלים לעצמכם (מהי בריאות – כיעד? מה יגרום לכם להגיד בסוף השנה וואלה – אני בריא/ה?)

ברשותכם נחזור לכסף, אני לא נביאה, אבל מספיק שנים במקצוע כדי להרשות לעצמי להגיד שאם שלפתם תשובה בלי לחשוב עליה, נגיד מיליונים או כמה שיותר, הסיכוי שתצליחו להתקרב אליה השנה – נמוך.

אל תתרגזו, חכו רגע, סיפור קצר, מסר, כלי עבודה ואחר כך אולי נחשוב על זה שוב ביחד.

כשבא אלי לקוח, וזה בכלל לא משנה מה גודל העסק שלו או שלה, אני שואלת תמיד – כמה תרצה או תרצי להרוויח?

והנה התשובה הכה ישראלית הנפוצה: כמה שיותר.

אוקי, אני שואלת שוב, אבל כמה? לאיזה סיכום כיוונת?

בתשעים אחוז מהמקרים אני זוכה למבט כזה, שמרגיש לי כאילו האיש או האישה שמולי תוהים אם הם עשו בשכל ששכרו אותי ללוות אותם, ואז למשיכת כתפיים המלווה באמירה חד משמעית – ברור לך שאני רוצה להרוויח כמה שיותר, לא? אבל זה לא תלוי בי, זה תלוי ב: שוק / מצב / מצב בטחוני / בחירות / קורונה / מתחרים / לקוחות / שיווק – יו ניים איט.

אני תמיד מהנהנת, כי כולם תמיד צודקים.

ובכל זאת. אני שואלת, נניח, שהייתי מחפשת עובד, בדיוק בדיוק בתחום שלך, ונניח שהיית עונה על המודעה שלי ושוקל לעבוד אצלי, ונניח שהעבודה שהייתי מציעה לך, היא בדיוק מה שאתה עושה היום, כולל הכל – גם התפעול עצמו אבל גם כל המסביב, האדמינסטרציה, כאבי הראש, ניהול העובדים, הטלפונים מהבנק, החוסר בשעות השינה, הכל כלול.

כמה היית מוכן לקבל ממני על זה? 2,000 ₪ זה בסדר?

מה פתאום?! הם מזדעקים, לעשות את כל זה בשביל 2,000 ₪? את נורמלית?

אוקי,. 3,000?

לא... לא.. לא...

וככה אנחנו מתחילים פינג פונג כזה, אני שואלת, והם עונים, עד שיש בחדר סכום שמניח את הדעת.

עכשיו אפשר להתחיל לעבוד.

תראו, אנחנו הישראלים, יש לנו כל כך הרבה תכונות טובות, אבל תכנון היא לא ממש אחת מהן.

כל כך הרבה בעלי עסקים שאני פוגשת לא קובעים בשום שלב יעדים, לא לפני שהם מקימים את העסק, ולא אחר כך, לא כאלה מספריים, לא איכותיים, לא יעדי ביצוע, שום יעדים.

הם פותחים עסק כי הם מעולים במה שהם עושים, אבל שאלת ה"כמה מביאים הבייתה בסוף החודש" נשארת תמיד שאלה פתוחה כזאת, שתלויה בהכל, רק לא בהם.

שלא נדבר בכלל על זה שרוב בעלי העסקים הצומחים לא מפרידים את חשבון הבנק שלהם מהחשבון הביתי, ולא מנהלים רישומים מסודרים מלבד "פנקס הקבלות". ככה שגם אם הם קובעים יעדים, קשה להם מאד לעקוב אחריהם בצורה מסודרת ולעשות מקצה שיפורים או שימורים.

קביעת יעדים היא אחד הכלים המרכזיים בעיני בתכנון לטווח קצר וארוך, והיא נכונה לכל אספקט בחיים שלנו ובוודאי לזה העסקי.

שלא תבינו לא נכון, אני עצמי לא תמיד עבדתי ככה.

כשהקמתי את החברה הראשונה שלי, לפני כמעט עשור, לא קבעתי לה יעדים בכלל, חשבתי שאני טובה מאד במה שאני עושה, שהשוק צריך את מה שיש לי להציע וזהו, שכל מה שנשאר זה שהכוכבים יסתדרו כמו שהם אמורים ואני על הגל ...

לצערי, זה לא קרה.

ליקום היו תוכניות אחרות ולקחה לי שנה מורכבת וקשה בשביל להבין שבשביל לעשות שינוי ולהתקדם אני קודם כל צריכה להחליט לאן אני בכלל רוצה להגיע, ולמה אני רוצה להגיע דווקא לשם.

וככה מצאתי את עצמי בפעם הראשונה יושבת, ושואלת את עצמי, כותבת ומוחקת, מדייקת ותוהה ואז כותבת יעדים לעסק ברמה התלת שנתית, ואז השנתית, וגוזרת מהן את ההבנה של מה אני צריכה לעשות מידי יום בשביל להגיע לאן שאני רוצה להגיע.

היום אני כבר גוזרת יעדים ברמה החודשית והיומית מתוך תוכנית עבודה גדולה יותר.

תעירו אותי באמצע הלילה אני יודעת לדקלם את היעדים שלי וגם כמה אני רחוקה או קרובה אליהם, ומה צריך לקרות כדי שזה יהיה שם ... (תהיו חברים, אל תעירו אותי באמצע הלילה, זאת הייתה דוגמא)

ואפילו שזה נשמע סופר מתוכנן, אני משאירה לי גם לא מעט מקום לספונטניות, ומוכנה לסלוח לעצמי כשביום מסוים או בחודש מסוים אני לא מגיעה בדיוק לאן שרציתי או מפספסת.

להפך, אני תמיד מזכירה לעצמי להסתכל על מה שכן – על מה שהצלחתי, על מה שניסיתי ולא נשא פרי, וגם על מה שאפילו לא קבעתי כיעד וקרה מעצמו.

בימים הקרובים תהיו וודאי מוצפים בשנה טובה מכל כיוון,

אבל בינינו, את הברכה הכי טובה, את השנה הכי טובה רק אנחנו יכולים להעניק לעצמנו, ובשביל שהיא תהיה שנה כזאת טובה, על באמת, חובה עלינו לברר קודם בינינו לבינינו מה יהפוך אותה לטובה כזאת, מה צריך לקרות כדי שנרגיש שזה שווה את זה, ולמה זה דווקא מה שצריך לקרות.

שבו עם עצמכם או עם אדם אהוב, דייקו את עצמכם

מה באמת יעשה את השנה הזאת טובה עבורי? איזה יעדים הייתם רוצים להשיג ובאיזה תחום?

יש אנשים שנכון להם לקבוע 5 יעדים, ויש כאלה שמסתדרים מעולה עם 50. אתם יודעים הכי טוב מה עושה לכם טוב.

כתבו אותם,

עצם כתיבת היעדים היא חצי התחייבות שלנו בפני עצמנו. זה ממש לא קטע עסקי בלבד, זה תרגיל מעולה לעשות גם עם הילדים, או עם מי שאינו עצמאי.

והסוד הוא לא בתשובות, אלא בדיוק של השאלה, והמוכנות שלנו לענות בכנות ובתום לב: למה דווקא הסכום הזה? מה הוא מאפשר, ולמה מה שהוא מאפשר יעשה אותי מאושר/ת?

שתהיה שנה טובה ומדויקת!