G-9Q5QSD1WHY
top of page

עושים עסק - מאמרים

חיפוש

עושים עסק מ-א' ועד ת' - האות ת' - תשוקה




דיג מנסה לדוג דגים עם חכה בתוך דג

פעם מזמן, במשהו שמרגיש יותר כמו הגלגול הקודם שלי. זכיתי לעבוד אצל שר התחבורה והבטיחות בדרכים.

הרבה מאד ממה שלמדתי, למדתי שם.

מהאנשים הבכירים ביותר, שנידבו לי עצות נפלאות או שיעורים לחיים, ועד לצוות המזכירות הנפלאות, שלימדו אותי מי באמת יודע מה, וגם קצת על טונה עם טחינה [אבל זה כבר סיפור אחר]. מהדיונים, שזכיתי לקחת בהם חלק, ומאלה שזכיתי לסכם מרחוק.

למדתי ברגעי ההמתנה מורטי העצבים למשהו. ולמדתי ברגעים שבהם לא עשינו כלום, כי כלום לא קרה בשום מקום. וברגעים הקשים והמורכבים, שנמשכו אל תוך הלילה.


כל יום שם היה עבורי שיעור מרתק לחיים, בלי סילבוס מוכן מראש.


אבל הנה אחד השיעורים החשובים ביותר, שלמדתי ישירות מהשר עצמו.


באחד הימים זכיתי ללוות אותו בביקור בבית הספר התיכון, שבו למדתי בעצמי. בפיילוט כזה שבו השר מדבר עם בני נוער על נהיגה ועל בטיחות.


זה היה יום שישי כזה של כמעט סוף שנה. יום כזה, שבו תלמידי י"ב עושים ממש טובה, שהם גוררים את עצמם לבית הספר, והמורים כבר עייפים בעצמם מעצמם, והשמש קורצת לך בשמיים שיאללה – אל תבזבז פה את הזמן שלך, לך לים כזה ...


מפה לשם, למרות הכל איכשהו הצליחו לאסוף שם את כל גוררי וגוררות הרגליים לאולם הספורט, והושיבו אותם שורות שורות ארוכות וגבוהות אל מול המגרש.


ואז נכנס השר, בכבודו ובעצמו.

הוא היה איש מאד חשוב בזמנו, עם קילומטראז' של עשייה לטובת הציבור, ורזומה מטורף בהרבה מאד פרמטרים מחיינו.

אבל בשבילם, בבוקר ההוא, עם החצי שמש בשמיים והמורות מעל לראש שמשתיקות אותם ומבקשות מהם להוריד את הרגליים מהמשענת של החברים שלהם - הוא היה די אף אחד. עוד איש מבוגר עם חליפה מחוייטת ועניבה כחולה, שרוצה להזכיר להם לא לשתות ולנהוג. עוד שעה להעביר בחיים.


אני לא זוכרת מה נאמר שם. אני מהמרת שאף אחד לא באמת זוכר. ירון כתב בכישרון נאום מוכן מראש בשפה פשוטה עם ההדגשים במקומות הנכונים. השר בעצמו כתב לעצמו כל מיני הערות על המסמך בעט כחול. והתלמידים הביטו בו בנימוס יחסי, או נימנמו בקצת פחות נימוס.


נעליים וכיתוב - התשוקה הביאה אותנו עד לכאן

את השר כל זה לא הטריד במיוחד. הוא המשיך לספר על תאונות הדרכים. על התוכניות של המשרד לצמצום התאונות. על כבישים אדומים. ותחבורה ציבורית. על מספרי ההרוגים. ועל הקשר שבין שתיה ונהיגה, שהוא כידוע לכל, קשר פחות חיובי.

ואז, הוא דיבר על הצבא.

בעוד שנה בערך, תלכו לצבא. הוא אמר להם. וזה כבר סיפור הרבה יותר מורכב. תהיו עייפים יותר. ותרצו לצאת יותר בסוף השבוע. ותרצו לשתות. אני מכיר את זה טוב טוב מעצמי. מהבית. אני יכול לספר לכם, על הבנים שלי ...

והוא סיפר. הוא סיפר על הצבא. על השירות שלו. על הלוחמים שלנו. על הבנים שלו. על הבת שלו. על סופי השבוע אצלם בבית.

פתאום קרה דבר משונה

ניצוץ גדול האיר את אולם הספורט. האיש דיבר בהתלהבות גדולה. מדבקת. גוררי הרגליים הזדקפו פתאום, ורכנו קדימה. הם היו להוטים לשמוע אותו. וכל הדינימקה באולם השתנתה מקצה לקצה.


כשהמפגש נגמר זה כבר היה ברור, הם אולי עדיין לא ידעו מי הוא ומה הוא רוצה מהם, אבל הם היו סקרנים ונכונים לשמוע, הוא כבש אותם.

<