איזה כיף לנו כאן בישראל,
אנחנו מסכמים את השנה פעמיים.
ומתחילים שנה – פעמיים.
וזה כשלעצמו, מעבר לשפע ארוחות הערב וההזדמנות לחגוג, מהווה בפן העסקי, עוד הזדמנות לתיקון, לשיפור, לחישוב מסלול מחדש.
כמובן, אפשר לחשב מסלול מחדש בכל רגע נתון, אף אחד לא אומר שחייב לסגור או לפתוח שנה בשביל זה, אבל, אם כבר מציינים שינוי, למה לא להשתנות איתו?
בכל סוף שנה, אני עושה את מה שאני מצפה מהלקוחות שלי לעשות..
אני עוצרת רגע את שטף העבודה, קובעת לי זמן ביומן, מכינה כוס תה וסוגרת אחריי את הדלת.
אם הייתה לי מזכירה, הייתי מבקשת ממנה יפה לא להעביר לי שיחות, אבל אין לי, אז אני פשוט מכבה את ההתראות ומתכנסת.
ואז אני נוברת בארכיון,
אני מפשפשת הלוך ושוב בין המסמכים הישנים, מטיילת בין התיקיות השונות, צוללת אל העבר, אל מה שרציתי להיות, אל מה שתכננתי ולא הספקתי, אל חזון שכתבתי, מטרות שניסחתי בהקפדה, ושואלת את עצמי – מה נשתנה?
זה לא שאני כותבת אותם ואז סוגרת ומחכה שיתגשמו, בכל תחילת שנה אני מבהירה אותם וגוזרת את הכל למטרות חודשיות, שבועיות ואפילו יומיות.
כמעט בכל בוקר אני מקבלת תזכורת לכל מה שמחכה לי באותו היום.
זה נשמע עמוס, אבל זה הרבה יותר פשוט ממה שחושבים, ובוודאי הרבה יותר אפקטיבי מלבהות במסך ולתהות "איך אני יכולה לקדם את העסק שלי?"...
אבל...
למרות כל התכנונים והדיוקים, לחיים יש קצב משל עצמם, לעיתים גם לי דברים פשוט "זולגים מבין האצבעות", או פתאום קורים דברים שלא תכננתי ומכריחים אותי להתייחס גם אליהם, לפעמים נוצרת הזדמנות חדשה, כזאת שבכלל לא חלמתי עליה, או הזדמנות שהייתה על הפרק הופכת ללא רלוונטית או לא מעניינת או גם וגם, אנשים חדשים נכנסים לחיי וממלאים אותם ברעיונות חדשים, החיים קורים...
בדיוק בשביל זה
נועדת העצירה הזאת שלי עם עצמי.
היא מכריחה אותי להכיר (לטוב ולרע) בדרך שעשיתי בשנה האחרונה, להסתכל לה בעיניים ולשאול את עצמי אם זה בכלל מתאים לי, או מה אני מבקשת לעצמי השנה שיהיה אחרת או שיהיה יותר ממנו.
בדיוק בשביל התהליך הזה לפני כמה שנים הכנתי עבור הלקוחות שלי מסמך סיכום שנה,
אני אוהבת אותו כי הוא שואל שאלות שדייקנו עם השנים בפגישות הסיכום, כי הוא מביא לידי ביטוי את העסק של האדם ואת האדם שבעסק, אבל בעיקר כי הוא מאפשר את הנבירה הזאת בלי מאמץ מיוחד ואת המיקוד במטרות של השנה הבאה בכמה שעות.
אני אפילו ממלאה אותו בעצמי ומתמוגגת בכל פעם מחדש לפגוש אותו בשנה שנגמרת, ולהשוות את מה שרציתי עם מה שקרה בפועל.
אז הנה ההמלצה שלי, אנחנו לקראת מחציתו של דצמבר, שהוא לרוב אחד העמוסים.
בתוך כל הברדק הזה ולמרות שאולי זאת נראית כמו משימה בלתי אפשרית, פנו רגע, נעצו ביומן כמה שעות שלכם עם עצמכם, ממש דייט, אפשר בים, אפשר ביער, במשרד או בפינת העבודה, זה באמת לא משנה, כבו את ההתראות, פתחו את התיקיות ושבו לסכם את השנה – במספרים, בתהליכים, בחלומות, בהזדמנויות, ולדייק את השנה הבאה.
אל תתנו לרגע הזה לחלוף לידכם, הוא חשוב מידי מכדי להתעלם ממנו.
ואם תרצו את הקובץ שלי, רק תגידו ואשלח בשמחה.
Opmerkingen