חכמת הפילאטיס – על הקשר שבין ספורט ועסקים

גיליתי את הספורט מאוחר. מאד.

זה לא שלא עשיתי ספורט כילדה.

בוודאי שעשיתי.

כמו כולם כזה: חוג שעושים בו בעיקר בלאגן במשך השנה ובסוף שנה יש הופעה לפני ההורים, ואז בוכים כי אני לא מקדימה או יותר מידי בצד, או יותר מידי באמצע, או פחות מידי בצד..

וגם שעתיים בביה"ס שגם בהן שיחקנו בעיקר מחניים.

זה לקח לי המון זמן,

משהו כמו 30 שנה ללמוד לחיות עם הספורט, אני עדיין לא אוהבת אותו כמו שאני אוהבת נגיד עוגת גבינה, אבל מבינה שאני חייבת את זה לעצמי, כמו שלפעמים אני חייבת לעצמי עוגת גבינה.

מי שפעיל בספורט– יודע שספורט הוא הרבה יותר מפעילות גופנית.

הוא שיעור חשוב לחיים, ואפילו כלי להצלחה בעסקים.

בשנים האחרונות אני מושקעת בעיקר בפילאטיס מכשירים.

משתדלת מאד להתמיד ומרגישה על הגוף כשלא,

אז אני משתפת אתכם בכמה תובנות שעלו אצלי בעקבות השעות הקשות על המזרן.

קחו למשל את התחושה בזמן שיעור:

כשהמדריכה אומרת לי כמה זמן נשאר לתרגיל, כשהיא אומרת "רק עוד 3"

הופה! 

זו רק אני ועוד 3 פעמים לעשות איזה תנועה שברא השטן...

זה לא כמו לעשות משהו שאין לאף אחד מושג מתי הוא נגמר...

הידיעה שיש קצה ברור נותנת לי תחושת שליטה ומוטיבציה.

אני לא נשארת בחוסר ודאות לגבי מתי הכאב ייגמר, אלא יודעת שיש יעד ברור, וזה מאפשר לי למקד את האנרגיה ולתת את המקסימום.

בדיוק כמו בעסק;

כשיש לנו מטרות מדידות וברורות, הדרך הופכת ברורה יותר, וגם קלה יותר.

כשיודעים לאן הולכים ומה רוצים להשיג, הרבה הרבה יותר קל לעבוד.

הרבה פעמים אני מוצאת את עצמי שואלת את האנשים שאני זוכה ללוות – לאן הם רוצים להגיע, תתפלאו שגם היזמים הקטנים יותר וגם מנהלים ומנהלות בארגונים גדולים הרבה יותר, לא תמיד יודעים מה המטרה, אפילו כאלה שיש להם תוכנית לפעמים פשוט מניחים אותה במגירה...

אז מה המטרה?

עוד לקוח אחד, עוד 100 לקוחות? התייעלות? שיפור בעבודת הצוות? שיפור באווירה – מה אתם רוצים להשיג השנה? החודש? השבוע? היום?

ומה עם המשוב?

כשאני מקבלת מילה טובה מהמדריכה, אני מרגישה שהיא רואה את המאמץ שלי.

נכון, אני עובדת בשביל עצמי, לא בשבילה, אבל זה נעים לדעת שמישהו רואה אותי, גם כשהיא מתקנת אותי, מזיזה פה רגל, שם יד.

אני פתאום שמה לב איך התיקון הקטן הזה, סנטימטר לפה או לשם, מייצר תרגיל לגמרי אחר במאמץ לגמרי אחר...

בעולם העסקי, לא תמיד מישהו מבחוץ יפרגן לנו, יתקן אותנו..  אז חשוב שנלמד לעשות את זה בעצמנו.

לדעת לעצור ולהגיד "עשיתי עבודה טובה" ואפילו לשאול את הלקוחות שלנו, לקבל משוב (ולהיות מוכנה להתמודד עם התוצאות שלו).

בעולם העסקי חשוב שנדע להפיק לקחים, להנות ממחמאה טובה ולא לשקוע בביקורת פחות חיובית, אלא ללמוד ממנה. וגם לפרגן, מהלב, לעובדים שלנו, לספקים שלנו, ואפילו ללקוחות שלנו (כתבתי לפרגן, לא להתחנף, זה הבדל משמעותי).

הפילאטיס מלמד אותי להתמקד בדרך ולא רק בתוצאה.

כל תרגיל דורש דיוק, נשימה נכונה ותשומת לב.

אם אתמקד רק בסוף, ב"לעשות את זה ודי" אני עלולה לפספס את הערך העצום שיש לתהליך עצמו.

בדיוק כך גם בניהול עסק:

כמה פעמים מצאתם את עצמכם מרוכזים כל-כך במטרה, עד ששכחתם להעריך את הדרך?

בעסקים, תהליך הוא קריטי לא פחות מהתוצאה.

הצלחה עסקית לא נמדדת רק בשורת הרווח, אלא גם בשאלה: האם הדרך לשם הייתה בריאה, מתוכננת, ועם ערך מוסף?

ככל שנשקיע במודעות ובדיוק בדרך, כך נבנה בסיס חזק יותר לתוצאות ארוכות טווח.

התמדה: היסוד לכל הצלחה

פילאטיס הוא לא ספורט של פתרונות קסם.

האמת שאין אף ספורט שאפשר לשים בקטגוריה הזאת.

ספורט הוא תהליך ארוך שמצריך מחויבות, חזרה, ויכולת לעמוד גם בימים שקשה יותר.

ההתמדה הזו – הבחירה להופיע שוב ושוב, לנעול את הנעליים, להכריח את עצמנו להגיע גם כשאין תוצאות מידיות – היא בדיוק מה שמוביל לשיפור מתמשך.

בעסקים, כמו בספורט, אין קיצורי דרך.

הצלחה היא תוצר של עבודה עקבית, החלטה להמשיך גם כשהתוצאות עוד לא נראות באופק, והבנה שכל שלב קטן בדרך מקרב אותנו למטרה.

איך אפשר ליישם?

אפשר להירשם לפילאטיס, או סתם להתחיל ללכת..

אבל אם אנחנו בקטע העסקי אז אני מתה על ראשי תיבות... 

הנה אחד שממש מפת"ה להטמיע:

מטרות ברורות: בכל פרויקט או שלב עסקי, הגדירו יעדים מדויקים. דעו לאן אתם רוצים להגיע ומתי.

פרגון עצמי: מדי שבוע עצרו לרגע וחשבו: מה השגתי השבוע? במה הצלחתי? תנו לעצמכם רגע של הערכה אמיתית.

תשומת לב לדרך: אל תמדדו הצלחה רק לפי התוצאה הסופית. שאלו את עצמכם: האם אני מתפתח? האם אני לומדת?

התמדה: גם כשקשה או לא ברור – המשיכו. לעיתים התוצאה מגיעה אחרי זמן רב יותר, אבל היא תמיד משתלמת.

בתמונה: אני בשבוע 37 להריון, בפילאטיס. זה היה מזמן אבל אני כל כך גאה ברגע הזה.

חכמת הפילאטיס – על הקשר שבין ספורט ועסקים