G-9Q5QSD1WHY
top of page

עושים עסק - מאמרים

חיפוש

עושים עסק מ-א' - ת' האות ל' - לקוחות

לקוחות


או מה למדתי מעברי לידר על שירות מצוין.


לפני קצת יותר משנתיים, שנראות היום כמו קצת יותר מעשרים, ישבנו המפקד שלי ואני וחשבנו על כל הדרכים היצירתיות להביא אמן גדול להופעה קטנה לחיילי המילואים שאנחנו.


אם להיות כנה, הוא זה שחשב, אני זאת שהרסתי לו והוצאתי לו את הרוח מהמפרשים.

אני רוצה לוקיישן מגניב, אוכל טוב, והופעה של אמן. הוא אמר.

אני רוצה להביא אמן. ששר מהלב, שיש לו שם מוכר ואמירה ערכית. איש טוב, שיסכים להקדיש לנו מזמנו.

עברי לידר בהופעה לחיילי המילואים של היחצ"א

אף אחד לא יבוא. אמרתי לו.

אנחנו לא לוחמים ואין מלחמה, וגם אתה מדבר על יוני.

אמנים אמיתיים עמוסים ביוני.

אף אחד לא יבוא, כולם ינפנפו אותך בנימוס.


יבוא. מישהו יבוא. הוא אמר.


יאמר לזכותו שהוא לא ויתר, הוא עשה לילות כימים לחפש את ההוא שיבוא.

כל כך הרבה לאוים ואוליים הוא קיבל, כל כך הרבה טלפונים למי שאולי מכיר מישהו שמכיר מישהו, כל כך הרבה דקות ארוכות על הקו, הסברים, מי אנחנו, למה אנחנו, למה זה חשוב לו.

ואז הגיע כן אחד, אמן אחד, שיש לו שם מוכר ואמירה ערכית, ובעיקר אכפתיות גדולה, מסירות ותשוקה, בלי יחצ"נות, בלי רוח וצלצולים, בפשטות כנה ומרגשת.

היה לו רק תנאי אחד. שתהיה במה מסודרת ופסנתר.


בחמש בערב הגעתי לתת יד בהכנות על הגג בהרצליה או אם להיות כנה, לטעום את המטעמים הנדירים של עיז'ו במסווה של באתי לעזור...

מהחניה הרחוקה שמעתי משהו שהיה נשמע כמו עברי לידר. חשבתי לעצמי, שאיזה מצחיקים האנשים שלנו, כל אלה שבאו לעזור עלאק, שהם מקשיבים לפלייליסט של עברי לידר כשעוד מעט הם ישמעו אותו באמת..


מה רבה הייתה תדהמתי כשהגעתי למעלה והנה הוא יושב בכבודו ובעצמו על במה שבנו טובי הנגרים אצלנו, מנגן בפסנתר שהועמד לרשותו ושר.

נדמה לי שקוראים לזה באלנס, אולי חזרה גנרלית, אני מעדיפה לקרוא לזה מקצוענות.

האנשים שלנו, הוזמנו לשבע וחצי, אבל אתם יודעים איך זה עם אנשים, אוכלים, שותים, מצגת, ברכות, תודות. ורק אז – הופעה.


בינינו, גם אם היה בא עם סתם גיטרה, בלי שום חזרה גנרלית ועם קול צרוד אף אחד לא היה מתלונן, גם אם היה בא עם פלייבק, לא ממש היו מתבאסים, היה שר שיר אחד – היו אומרים תודה, שניים – היו מוקסמים. שלושה - מה רע?

אבל עברי לידר בא להופיע.

הוא לא נתן לנו להרגיש לרגע – שהוא עושה לנו טובה. שבגלל שהוא בא בהתנדבות, אז הוא מביא רק עברי, בלי הלידר. הוא בא. ונתן שואו, כולל סיפורים מרגשים, טיולים אל הקהל הקטן וממנו, כולל במה ופסנתר מכוון, נגנים בליווי מקצועי, אש וניצוצות.


בתשע וקצת, אחרי ששרף עלינו אי אלה שעות של חזרות וסתם לחכות שנסיים את הטקסים המצחיקים שלנו הוא עלה לבמה ושם לנו את הלב שלו בידיים, פרט על מיתרי הלב והפסנתר והגיטרה של כל אחד ואחת בקהל..


אני מודה שאף פעם לא הייתי איזה גרופית שלו, השירים שלו לא היו מעולם פס הקול של חיי, אבל למדתי ממנו בערב ההוא יותר ממה שלמדתי מהרבה מאד נותני שירות בחיי, אם כבר החלטת לתת, אז תן מכל הלב, אבל אל תהיה פחות מקצוען ממה שאתה תמיד. בסוף, זה השם שלך שם על הבמה.

הרבה פעמים אני מדברת עם לקוחות שלי על משברים עם הלקוחות שלהם, לא פעם מעורבת בשיחות האלה תחושת תסכול גדולה, על חוסר הכבוד של הלקוח לשעות העבודה, על המשא ומתן הבלתי פוסק, ההנחות, על הצורך של הלקוח בזמינות של בעל העסק, על העיכוב בתשלום, על דרך הביטוי וכו'.

הרבה מאד בעלי עסקים מתמודדים יום יום עם הצורך הזה בגבולות ברור